ראיון עם עמירה דותן, מנהלת המרכז לאחריות תאגידית, בית הספר למינהל עסקים

20 בנובמבר 2012 | נכתב ע"י

כשנכנסתי למשרד של תא"ל במיל. ח"כ לשעבר, עמירה דותן לא הרגשתי שאני נכנסת ל'משרד'. אולי ל'סלון' או לחדר בבית שלה. השידה הקטנה, השולחן העגול, התמונות שעל הקיר ואלו המחכות להיתלות, משדרים אוירה חמה וביתית. תחושה שלוותה אותי לאורך כל הראיון, שיח בגובה העיניים, על אף התארים והניסיון עתיר השנים, על אף פערי הגילאים.

עכשיו, בתום שיחתנו אני חושבת שאולי בעצם זו תמצית המהות של המרכז לאחריות בניהולה ובניצוחה של עמירה.

למה מתכוונים כשאומרים אחריות תאגידית?

אני לא אוהבת את השימוש במושג אחריות תאגידית, אני מכוונת יותר למקום של אחריות. אחריות לבני אדם, אחריות לסביבה, אחריות להגינות, אחריות לעשות רווח ולא להסתפק בנתינה פילנטרופית או דמוי פילנתרופיה.

בתפיסתי קיים מתח בין הפילנתרופיה שבתקופה האחרונה, לאור מושג "אחריות תאגידית", הפכה לאלגנטית וממוקדת בעיקרה בטיפול של החזקים בנזקקים, לבין המושג אחריות הרואה את כולנו כשווים, כולנו כנזקקים וכולנו כיכולים לעזור לאחר במשהו.

מה המטרה, השליחות, של המרכז לאחריות?

לעורר מודעות ולהקנות כלים למנהל (ללא קשר לתחום הניהול- שיווק HR, PR, כספים וכו') בנושא של אחריות לאנשים שעובד איתם בארגון (כפיפים, קולגות, ממונים) ולכל השותפים מחוץ לארגון.

בוגרי MBA הם מומחים בניהול ולפיכך, בצד הידע של קריאת מאזן או בנית תכנית עסקית, חשוב שיבינו שהמספר הוא רק ביטוי חלקי של הייצוג שלו. הרווח של החברה נמדד לא רק בשורות תחתונות של הדוחות החשבונאים, אלא גם בשאלות של הגינות, יושר, ראייה ארוכת טווח, קיימות, ערכיות וכיוב'. הגישה היא לא להרוויח פחות, אלא לראות איך ניתן לייצר שיתופי פעולה שתורמים לכולם, מצב של מנצחים.

איך את רואה את החזון שלך קורם עור וגידים?

הדור שלי גדל בערבות הדדית, כי כמעט לא היה שום דבר. אם לא נסמוך אחד על השני לאן נגיע?. המרכז לאחריות מחפש אנשים אידיאולוגים, שמוכנים להיות מובילי שינוי, שלא איכפת להם להיות "לא מקובלים" ורוצים להיות שותפים לשינוי, להחזיר עטרה ליושנה. אני פונה לסטודנטים, בוגרים ואנשים מהמשק והתעשייה שרוצים לקחת חלק ולהיות שותפים בפעילות המרכז.

אלו פעולות ופעילויות נעשו במרכז עד היום?

המרכז פעל בשנה שעברה בשלושה מוקדים מרכזיים:

בתוך בית הספר: עם הסגל המנהלי והאקדמי  נעשה תהליך של בחינה ומיפוי, בכלים של אחריות תאגידית, את בית הספר פנימה – תהליך שיימשך גם בשנה הנוכחית וייבנה על בסיס ניתוח המצב.

עם הסטודנטים בתכנית ה-MBA, נערכה בחינה של תמונת מצב בבית הספר בפרט ובקמפוס בכלל – מה קורה, מה עובד ומה לא, במה ניתן להניע שינוי.

הסטודנטים של ה-MBA  חוו, כחלק מלימוד הקורס, פרקטיקות בתוך הקמפוס, בתחומים כמו ניקיון, מזון וחניה, ובמסגרתם הציעו רעיונות לשינוי. למשל, האפשרות לקבל Refill של קפה, כשהסטודנט מביא איתו את הכוס שלו, בעלות נמוכה; הפרדה של האשפה בקמפוס; מזון בריא יותר (תזונה נכונה) במרכזי המזון בקמפוס וכדומה.
שיתופי פעולה עם שותפים בתוך הקמפוס כמו מיה שליט- מנהלת פרויקט קמפוס ירוק, נציגי המזון המצויים בקמפוס ונציגי אגודת הסטודנטים, במטרה לקיים שיח משתף ולשמוע מהם איך ניתן ליישם את הרעיונות, כך שיהיו רווחים ותועלות לכולם.

בנוסף לפעילות בתוך הקמפוס פועל המרכז לבסס קשר עם שותפים בארץ ובחו"ל.

האם את רואה את הסטודנטים והבוגרים כשותפים לתהליך?

בוודאי, כדי שיהיה מרוצה הסטודנט צריך להיות מעורב וצריך להציע לו את האפשרות להיות מעורב.

איך?

בנושא מלגות למשל, צריך לשנות את ה- State of Mind. תמורת המלגה הסטודנט יעשה פרויקט כלשהו, במשהו שהוא טוב בו, לרווחת הכלל. שינוי נקודת ההסתכלות על הסטודנט כשווה בן שווים שיש לו מה לתרום, ולא כנזקק.

תלמידי ה- B.A במינהל עסקים, בשנה השלישית ללימודיהם, יעברו קורס בלמידה מרחוק בנושא 'אתיקה ואחריות תאגידית', בכוונה לחשוף אותם לנושא ולהכיר להם אופנים ליישום גישה של אחריות תאגידית.
תלמידי ה- M.B.A יחשפו, כחלק מתכנית הלימודים, לקורס בחירה בנושא 'אחריות תאגידית' שבמסגרתו יבחנו תחומים שהם חלק מתפיסת האחריות התאגידית וביניהם איכות הסביבה, זכויות אדם ואזרח, סביבת העבודה, אחריות חברתית – סביבתית ועוד.

עם הבוגרים יוקמו 'קליניקות' שיתנו שירותים לעסקים קטנים בתחומים שונים כגון בנית תכניות עסקיות, שיווק, PR, ומשאבי אנוש, בהתאם לצורך שיעלה. הקליניקות יוקמו בהתאם לצורך ובהתאם לכך יוקם ההרכב הצוותי בקליניקה. הכוונה היא לבנות פלטפורמה לשירותים שיוצעו לעסקים במסגרת הקליניקות תמורת תגמול שיסוכם עמם.

בנוסף נמשיך לקיים שת"פ עם התעשייה ומוקדי קבלת החלטות במשק.

האם לדעתך צריך למנות 'ממונה אחריות' בארגון?

אי אפשר ללמד אחריות, כמו שאי אפשר ללמד מנהיגות. צריך למצוא גרעין שמוכן להוביל שינוי ואיתו לעבוד. מבחינתנו – נדרש להכשיר דור שיהיה מסוגל להסתכל על החיים במורכבות ולמצוא פתרונות יצירתיים שיובילו יזמות ועשיה חברתית. נדרשת הסתכלות מחוץ לקופסא, תוך הבנת הדינמיקה של השינוי.

לסיכום שיחתנו אומרת עמירה שהיא מחפשת שיתופי פעולה עם מי שמעוניין בשיתופי פעולה ורואה אינטרסים משותפים שאפשר ליישם יחד:

"כאן, בבית הספר למינהל עסקים, יש אנשים מקסימים שמוכנים לחשוב מחוץ לקופסא ולרוץ מרתון, גם אם זה בחוסר ודאות של מה יקרה. הידיעה שאני יכולה להשפיע על ה'כאן ועכשיו' משאירה אצלי תחושה של אופטימיות".

.

לפוסטים נוספים בנושא אחריות תאגידית >>

.