קווים מנחים למדידת אפקטיביות תכניות אתיקה בארגונים

29 בדצמבר 2014 | נכתב ע"י

רוצים להטמיע קוד אתי בארגונכם? תוהים מהי הדרך האפקטיבית לעשות זאת? הטמעתם קוד אתי ואתם מתקשים לומר עד כמה ההטמעה הייתה אפקטיבית? אתם לא לבד.

במסגרת מחקר הדוקטורט שלי, העוסק בהשפעותיה של אפקטיביות תכנית האתיקה על עמדות והתנהגויות ארגוניות, החלטתי לבחון לעומק סוגיה חשובה זו, וערכתי מחקר שולחן (Desk Research) הכולל סקירת מאמרים בתחום מדידת אפקטיביות תכניות אתיקה ואחריות תאגידית. הסקירה חיזקה את ההבנה כי קיים מחסור אמיתי בכלי מדידה ראוי לבחינת אפקטיביות תכנית אתיקה.

למה באמת חשוב לבדוק את אפקטיביות הטמעת תוכנית האתיקה?

בעקבות מגוון מעשים לא אתיים ועבריינות צווארון לבן (כמו ניצול משרה להפקת רווחים כלכליים באופן לא חוקי ובהסתר) התחדש הדיון בנושא האתיקה והטמעתו בארגונים עסקיים (Cohan, 2002). דיון זה הופך להיות חשוב לאור העובדה שאנו חיים בחברה בה פועלים ארגונים רבים, פרטיים וציבוריים. החברה היא זו המאפשרת את פעילותם של ארגונים עסקיים בתוכה, נותנת להם מעמד חוקי ומעניקה להם את האפשרות לעשות שימוש במשאבים העומדים לרשותה וזאת, מתוך כוונה לשפר את מעמדה של החברה כולה. מכאן שלחברה גם הזכות לצפות לפעילות לטובת החברה מצדם של הארגונים העסקיים. תכנית אתיקה אפקטיבית עשויה לתרום לאמון שציפייה זו תתממש ושפעילותו של ארגון עסקי תהיה בהתאם לערכים אתים. יתרה מכך, קיימת הסכמה כי להתנהגות אתית תפקיד חשוב בקביעת הביצועים הפיננסיים של פירמה (Roman and Ruiz, 2005). בשל כך נדרשים ארגונים לאמץ תכניות אתיקה בארגונם, תכניות אשר כוללות פיתוח קוד אתי, שיטות להטמעתו, אכיפה ותחזוקה של התנהגויות בהתאם לקוד (אדם, 2008).

רבות הפירמות בעולם ובישראל שמאמצות ומיישמות תכניות אתיקה מגוונות. אולם, מעטים הם המחקרים אשר בחנו את השפעותיהן של תכניות אתיקה ומידת הצלחתן. המחקרים עד עתה סיפקו ממצאים לא עקביים באשר לדרכים הראויות והאפקטיביות להטמעת תכנית אתיקה, אחת הסיבות לכך יכולה להיות מערכת המדידה הלא עקבית של אפקטיביות תכניות אתיקה. חוקרים שונים עושים שימוש בדרכים שונות למדוד את אפקטיביות התכניות, ולא בכולם נעשה שימוש במדדים שהוכחה תקפותם ומהימנותם. לאור זאת, נדרשת בחינה של המדדים הקיימים בתחום והערכתם במונחים של תוקף, מהימנות, והיכולת שלהם להיות מיושמים במגוון גדול של ארגונים ועבור מגוון נרחב של תכניות אתיקה.

בנוסף, בחינה כזו יכולה לספק אינדיקציות ראשונות לגבי  הדרכים האפקטיביות ביותר  ו/או השימושיות ביותר להטמעת תכנית אתיקה – שהרי כלי המדידה יושמו על אותן תכניות שהוטמעו.

קווים מנחים מרכזיים לבניית מדד לבחינת תכנית אתיקה אפקטיבית

מתוך הסקירה שערכתי עלו מספר קווים מרכזיים העשויים לתמוך בבניית מדד לבחינת אפקטיביות תוכנית אתיקה. קווים אלו עשויים לעזור בהטמעת קוד אתי בארגונים:

  • זיהוי ומדידת צרכים:  קיימת חשיבות במדידת צרכים אתיים כשלב מקדים לבניית תכנית אתיקה.
  • נתונים קשים מול נתונים תפיסתיים: יש צורך למדוד אפקטיביות של התכניות, הן באמצעות נתונים קשים (יש/אין, נעשה/לא נעשה) והן באמצעות נתונים המציגים מידע תפיסתי, כאלה הדנים בהשלכות על תפיסות העובדים, אמונם בתכנית, ומענה על ציפיותיהם מהתכנית.
  • בדיקה בקרב מחזיקי עניין שונים: מדידת האפקטיביות צריכה להיעשות בקרב מספר קבוצות מחזיקי עניין של הארגון, שהרי התכנית צריכה לענות על ציפיותיהם, בהיות הציפיות סוביקטיביות כך גם האפקטיביות היא תלוית תפיסה.
  • תכנית אתיקה – תנאים מקדימים: יש לבחון מודעות לקוד האתי, מודעות למדיניות הארגון בנושא אתיקה, וכן למדיניות בנוגע לתקנות וחוקים רלבנטיים.  נושא המודעות הוא משמעותי מאחר והוא אינדיקטור הכרחי (אם כי לא מספק) להטמעתו של כל שינוי בכל נושא.
  • תכנית אתיקה – אינדיקטורים למדידה והצורך במדד כוללני: קיימת חשיבות רבה לבניית מדד מקיף למדידת תכניות אתיקה שיוכל להיות מוכל על מגוון ארגונים. לשם כך נדרש לאסוף אינידקטורים רבים ככל שניתן, ולאוספם ממאגר תכניות אתיקה רבות ככל שניתן. על מאגר זה יש לבצע ניתוח גורמים שיאפשר לנו, תוך בדיקת תוקף תוכן ומהימנות, לצמצם את מספר האינדיקטורים לכמות שתאפשר לנחקר לתת מענה אמין שאינו תלוי בצורך בסבלנות ואורך רוח. לפי סקירת ניתוחי הגורמים במאמרים השונים ניתן לחלק את קבוצות האינדיקטורים שעלו כרלבנטיות במרבית המחקרים לשלוש:
  • הכוונה: 1. פיקוח אימון והדרכה לקוד האתי, קיום ועדת אתיקה 2. קיומו של גורם אליו ניתן לפנות עם בעיות בהקשר אתי (אומבודסמן) ו/או כח אדם בעל כישורים לטיפול בנושאי אתיקה 3. מערכת תמיכה/ידע על דרכים להתמודדות עם דילמות אתיות ותהליכי קבלת החלטות.
  • מודעות: 1. מודעות לקוד האתי, מדיניות הארגון ונושאי חקיקה רלבנטים 2. ידוע ותיקשור של הקוד והתכנית לעובדים ולגורמים נוספים כמו לקוחות וספקים 3. מודעות ותפיסות לגבי המשאבים האתיים הקיימים (יעוץ, אומבודסמן, ועדת אתיקה)
  • אקלים ואמון: 1. אקלים אתי (נורמות התנהגות) 2. אמון בקוד וברצון הארגון ליישמו וליישם נושאים אתים 3. יעילות תכנית האתיקה

לסיכום,

מדובר בתהליך לא פשוט אבל הכרחי אם ברצוננו שהקוד האתי הארגוני אכן יוטמע בארגון ויהיה אפקטיבי, ולא עוד מוצר "Nice to have" וססמאות הכתובות על קירות הארגון. הקווים המנחים שלהלן יספקו עוגנים לארגון הבוחן עצמו.