פרקטיקום בנושא תקשורת פנים ארגונית

31 באוגוסט 2011 | נכתב ע"י

מי אני: שמי אליה גולדפרב, בימים אלו אני מסיימת את התואר השני במנהל עסקים (MBA), התמחות בניהול משאבי אנוש וייעוץ ארגוני, במכללה למנהל. כיום אני משמשת כמנהלת מחלקת שירות בחברת תקשורת מהמובילות בתחום. בבואי לבחור את תחום הלמידה, בחרתי בתחום הייעוץ ומשאבי האנוש כיוון שהלימודים עניינו אותי מאוד, ואני מוצאת בתחום עיסוקי הנוכחי נגיעה בהרבה נושאים העולים מעולם משאבי האנוש והייעוץ.

רקע: לקראת סיום הלימודים הוצע לנו לבצע עבודת פרקטיקום. עבודת הפרקטיקום שלי נעשתה בשיתוף עם סטודנטית נוספת, איתה למדתי לאורך כל התואר ושיתוף הפעולה בינינו בזמן הלימודים התגלה כמועיל. שיתוף פעולה זה הביא אותנו לחשיבה כי הפרקטיקום יסייע בידינו להבנת נושא הייעוץ, יוסיף לידע שלנו ושתינו נדע לאן דרכנו פונות. תהליך העבודה נעשה בליווי מנחה שסייעה לנו ללמוד את הנושא, להבינו ולתת את הדעת על התהליך אותו עלינו לעבור בעצמנו, במקביל לעשיית הפרקטיקום.

מטרת האבחון: התבקשנו לבחון את התקשורת הפנים ארגונית. הארגון אותו בחנו הינו ארגון גדול, עם עובדים ברמות שונות, העובדים בתחומים מגוונים אשר להם נגיעה כזו או אחרת להצלחת הארגון. השאלות ששימשו אותנו בפרקטיקום עסקו ברמת הדיאלוג בין העובדים בארגון, על כל תפקידיהם, מרמת המנהל ועד לאחרון העובדים. מכיוון שהארגון מצוי בתהליך של שינוי וצמיחה, גיליתי עניין רב בבחינת השאלות שעלו, במיוחד לאור השלב והתהליך ההתפתחותי בו נמצא הארגון. בנוסף, עלתה שאלה הנוגעת לשיפור הדיאלוג הפנים ארגוני והאם הוא יועיל לשיפור תחושות העובדים ולשיפור העבודה.

תהליך האבחון: כדי שנוכל לאבחן את תפיסת התקשורת הפנים ארגונית מנקודת מבטם של עובדי המטה והמנהלה בארגון, נדרש מאיתנו זיהוי של ערוצי תקשורת קיימים. ערוצים אלה משמשים כלי להעברת מסרים בארגון. כמו כן, נבחנה האפקטיביות של הערוצים הללו וכן הציפיות מהשימוש בכלים אלו. כדי לעמוד על הנושאים שנבחנו, נדרשנו לגלות ולשקף את תחושות ועמדות העובדים לגבי מידת קיום ואיכות התקשורת הפנים ארגונית. לאחר מיצוי תהליך זה נערכה חשיבה, ובעזרת הנתונים שנאספו גובשו המלצות ודרכי פעולה על מנת לשפרם.

במסגרת התהליך ערכנו ראיונות עם עובדים ומנהלים בארגון. דרך ראיונות אלו נחשפתי לארגון גדל ומשתנה. ארגון אשר קיים בו רצון לשמר את ערכי הבית והמשפחתיות המוטמעים בו, החשובים מאוד הן לעובדים והן למנהלים. לאחר שלב זה ביצענו ניתוח ועיבוד של הראיונות, אימיגרציה של הניתוחים השונים לניתוח אחד, ולבסוף הצגנו את הממצאים לארגון.

מה למדתי (על קצה המזלג): ברמה התאורטית והאבחונית, הכרתי את המושג תקשורת פנים ארגונית ואת הקשר שלו למוטיבציה ולמחויבות של העובד. מחויבות אפקטיבית הוא מצב בו מתקיים קשר רגשי לארגון, מעורבות ואכפתיות מצד העובד, והיא מייצרת אצל העובד את הצורך לתרום מעל ומעבר.
במודל של ( D’Aprix D’Aprix 1996), העוסק בתהליכי תקשורת פנים ארגונית, מצאתי דרך מעשית וקונקרטית יותר להתחבר ולהבין את היישום של מושג מופשט זה. המודל  מציע גישה הבוחנת את תהליכי התקשורת הפנים ארגונית מנקודת המבט של הפרט. על פי מודל זה ניתן לתכנן תהליכי תקשורת פנים ארגונית אשר יתמכו בזיקה של הפרט לארגון, ואולי בדרך זו אף יתמכו בתחושת השייכות וההזדהות עם הארגון. המודל מציג תפיסה היררכית של סיפוק צרכי תקשורת. אם עובד בארגון יחוש שצרכיו "התקשורתיים" לא מומשו באחד השלבים, אזי תהליך התקשורת הארגוני לא יהיה אפקטיבי. קיום צרכי תקשורת חלקי בלבד  עשוי לייצר ראיה צרה וחוסר חיבור להקשר הארגוני.

בנימה אישית:

כמי שנוגעת בנושא הייעוץ הארגוני ונמצאת רק בראשית דרכה בתחום, למדתי כי כאשר הינך מגיע כיועץ לארגון, גדול כקטן, כדאי לעשות זאת ממקום צנוע, תוך כדי התנהלות שאינה מתיימרת לגלות ללקוח "עולם חדש". לרוב, הנמצאים והמועסקים בארגון מודעים למקום בו נמצא הארגון, מזהים את הדינמיקה הפנימית, ולכן נושא זה של "הצנע לכת" יסייע ביצירת כימיה טובה יותר של היועץ הארגוני עם הארגון הלקוח.

בנוסף, פתיחות הלקוח לקבל את הממצאים תהיה טובה יותר והארגון יוכל להכיל ולקבל את ההמלצות בהבנה רבה יותר, ומשם הדרך ליישום ארגוני מוצלח תהיה סלולה.

תהליך האבחון היווה עבורי חוויה מדהימה, מאתגרת ומספקת כאחת. התהליך איגד בתוכו את כל התכנים שלמדתי לאורך התואר השני ובעצם היווה את היישום הראשוני של מה שנלמד. העבודה מול לקוח אמיתי וההתמודדות עם תחושת האחריות שיש לכל מילה שנאמרת, נכתבת ומוצגת ללקוח ביססה תחושה זו. בנוסף, הליווי האישי והצמוד של יועצת ארגונית מנוסה ומקצועית לאורך כל התהליך, המשוב השוטף שקיבלנו והדחיפה לתוצר אמיתי ללא פשרות הביאו אותי לתחושת בטחון בעשייה האישית שלי ומול הלקוח. המסרים אותם העבירה היועצת המלווה פקחו את עיניי, מיקדו אותי ולימדו אותי לזהות את הנסתר מתוך הגלוי, הן בניתוח הממצאים והן בניתוח החוויה האישית שלי.

מומלץ בחום!