פרקטיקום בנושא הטמעת טכנולוגיות חדשות בארגון

25 בנובמבר 2012 | נכתב ע"י

מי אני:  שמי יעל מלכי, בוגרת תואר שני במנהל עסקים, התמחות בייעוץ וניהול משאבי אנוש, במסלול האקדמי המכללה למינהל. בלימודי התואר הראשון שלי (גם הוא במסלול האקדמי) בחרתי במדעי ההתנהגות, בשילוב חטיבת ניהול ומשאבי אנוש. עבורי הייתה זו בחירה טבעית להמשיך לכיוון מנהל עסקים ולחוות את העולם העסקי-ארגוני על שאר היבטיו. אני מוצאת את התואר בעיקר יישומי, כאשר הפרקטיקום (עליו אפרט בהמשך) מהווה איזשהו שיא (עבורי) מבחינת הלמידה המעשית והכלים שרכשנו.

רקע:  עבודת הפרקטיקום, התנסות מעשית בארגון מסוים, נערכה בשיתוף עם סטודנטית נוספת. יחד היה עלינו להתנסות בתהליך אבחוני – כאשר לאורך כל התהליך ליוותה אותנו מנחת הפרקטיקום, תחת "מעטפת" של למידה, התנסות ואף טעייה, בהתאם למסגרת המאפשרת של לימודי התואר השני.

מטרת האבחון:  הפרקטיקום עסק בסוגיה של החדרת טכנולוגיות חדשות לתוך ארגון, זיהוי  זרזים וחסמים בתהליכי הכנסת טכנולוגיות חדשות לפעילות העסקית בארגון, תוך התמקדות בתנאים ובתהליכים המאפשרים או מקשים על הכנסת אותן טכנולוגיות חדשות.

תהליך האבחון: בשלב הראשוני נפגשנו עם מספר מצומצם של "דמויות מפתח" בארגון- הם אלו אשר ערכו לנו הכרות עם השטח ואפשרו לנו (מנקודת מבטם) להכיר את הארגון מבפנים. לאחר ניסוחה הסופי של שאלת המחקר שבחרנו, השלב הבא כלל סדרה של ראיונות איכותניים, "חצי מובנים", מול מספר מנהלים בכירים וכן דמויות מרכזיות באגף מערכות מידע. ככל שהראיונות התקדמו, ניתן היה להתחיל ולגלות קווי דמיון ושוני בין תשובות המרואיינים, ומכאן להתחיל ולשער השערות אפשריות.

בהמשך, תמללנו את הראיונות. פעולה אשר באופן אישי עזרה לי לעבד את המידע באופן יסודי ומעמיק יותר. לאחר מכן היה עלינו לחלק את "גוש" המידע שנוצר לכדי קבוצות ונושאים משותפים. בצורה הזו בעצם יכולנו להתחיל ולזקק את המלל על מנת להתכנס בסופו של דבר לשלב הממצאים.

עבודת ניתוח ועיבוד הנתונים היוותה את ליבת העשייה, שכן היה עלינו להוציא מהכתוב תמונת מצב, אשר ממנה נעלה שאלות לדון בהן ומסקנות אפשריות לאור כל אלה.

השלב האחרון, הצגת הנתונים ללקוח, היווה עבורנו את "נקודת הסיום" ו על של הפרקטיקום ומבחינת הארגון את המשך החשיבה ועיבוד המידע לנושאים השונים, בניהם גם המשך חשיבה לגבי נקודות שהוצפו על ידנו.

מה למדתי (על קצה המזלג): ברמה התיאורטית והאבחונית, למדתי עד כמה נושא החדרת הטכנולוגיות החדשות בארגונים הינו משמעותי ועיקרי, היום עוד יותר מבעבר.

למדתי על השילוב והקשר בין החדרת הטכנולוגיה לבין הצגתה כצורך עסקי וכן על הגורמים המזרזים והמעכבים הקיימים בארגונים בבואנו לגשת לנושא זה.

כמו כן, למדתי כי תהליכי החדרת טכנולוגיה חדשה לארגון אינם בהכרח מערכתיים וכוללניים, אלא, לעיתים הם מקומיים. הבניה של תהליך גמיש וזריז אינה פשוטה. במאמר של Wanda J. Orlikowski and J. Debra Hofman מוצע מודל של החדרת טכנולוגיות כתהליך שינוי מתפתח. מודל זה מציע דרכי התמודדות מול שינויים טכנולוגיים, בין היתר גם שינויים אשר אינם מובנים ו"מולבשים" מראש בארגון.

בנימה אישית

עבורי חווית הייעוץ היוותה התנסות ראשונית והזדמנות ללמוד על התנהלותם של ארגונים מבפנים. ראשית, למדתי כמה המאבק בין שיפוטיות להצגת "המציאות" כפי שהיא, הוא תמידי ועיקש. במסגרת הפרקטיקום יכולתי להתנסות ולבדוק עד כמה אני מסוגלת לבחון איזושהי תמונה קיימת בתוך ארגון, במבט כולל ובראיה מערכתית.

למדתי על היכולת לראיין את בעלי התפקידים השונים באופן אשר יאפשר להם לענות תשובות כנות עד כמה שניתן. במהלך הראיונות שכללתי את יכולות הראיון שלי, כך שהמרואיין ביטא את מחשבותיו כפי שהוא הבין את השאלה ומבלי לתת הסבר שלא לצורך.

נוכחתי לדעת שהאבחון מכיל בתוכו מגוון רחב של היבטים וסוגיות רגישות ויש לסגל דרך פעולה שתתאים לשפה של הארגון, בעיקר בעת הצגת הממצאים.

אם בתחילת התהליך חשבתי שמטרת האבחון היא לאבחן תופעות חדשות ולהביא ממצאים בלתי צפויים, תוך כדי התהליך הבנתי שלעיתים דווקא הנגיעה בשטח המוכר, והצפה של הנושא לפני השטח בזוית ראיה אחרת , עשויה להביא לתובנות חדשות עבור הארגון.