על למידה ובערות מקוונות

27 באוקטובר 2013 | נכתב ע"י

האם גוגל עושה אותנו יותר טיפשים? לא בטוח. קל להאשים ולהשליך על גוגל את השינוי המתחולל. נכון, אנו מצויים בעידן של שינוי, האינטרנט מכפיל את עצמו כל כמה חודשים, וכל פעם הזמן הנדרש להכפלה קצר. כן, יש הרבה מידע באוויר וכל הזמן נוצר מידע חדש.

ניסיון לתת מענה לשאלה עד כמה גדול האינטרנט, מזכה בתשובה המצויה באתר  wiki.answers: זה כמו לשאול כמה גדול הוא היקום. ישנן דרכים רבות ושונות למדידת גודלו של האינטרנט. למעשה המספרים כבר לא משנים דבר, אלא ההשלכות והשפעות של האינטרנט עלינו.

 Gallager, פרופסור להנדסת חשמל ומדעי מחשב מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, טוען שהאינטרנט שינה באופן דרמטי את החברה, "חלק מזה בריא, חלק מזה לא". קצב המידע שנוצר ומופץ באמצעות האינטרנט ומכשירים ניידים "עושה את חיינו יותר מסובכים, כי זה קשה יותר לאנשים לארגן את המידע שאנו מקבלים".

אך לא מדובר רק בטכנולוגיה ושאלות ארגוניות ובמידע גרידא. בעיתון הארץ התפרסמה כתבה שהכותרת שלה היא "דת המידע". הכתבה נוגעת בשינוי בתפיסות ובערכים הנוגעים למידע, פרטיות ושיתוף בידע. למעשה, מדובר בשינוי כוללני ומקיף. למשל, כיום ניתן להפיק מתהליכי השיתוף והשימוש באינטרנט הרבה מידע לטובת הכלל, המושג  BIG DATA מבטא את הרעיון הנ"ל בתמציתיות. הרבה מידע נצבר על הגולשים באינטרנט, על כלל הפעולות שהם עושים ברשת. המידע יכול לעזור לזהות דפוסים ומגמות ולהתערב בהתאם. יש הטוענים שגוגל מסוגלת לחזות התפרצות שפעת, כי ברגע שמופעים תסמיני המחלה, אנשים נוטים לחקור בעצמם תסמינים שונים טרם הריצה לרופא.

במקרה זה גוגל לא עושה אותנו יותר טיפשים, אלא מאפשרת לעבור ממודל של חשיבה המבוסס על רעיון יחידני של ה- cogito אני חושב, למודל של  cogitomus אנחנו חושבים קולקטיבי רב גווני. לא זו לא חכמת ההמונים, אלא היכולת להצליב נתונים מתוך מאגרי נתונים שנאספו ונוגעים להתנהגויות הגולשים וזיהויי דפוסים שנובעים מהדרך בה אנשים מחפשים ומשתפים במידע.

אם כן, מדוע עולה החשש שהיכולת להגיע במהירות למידע באמצעות מנוע חיפוש ומאגרי מידע נגישים עלולה להפוך אותנו ליותר טיפשים?

אולי כי בעידן האינטרנט מרבית האנשים לא קוראים הם סורקים. הטקסטים התכווצו ואפילו השפה משתנה לאיקונים ונדמה לעיתים (בעיקר לפסימיסטים שבחבורה) שכל העולם מתנקז לכמה תווים רדודים ושטוחים.

את המעברים המהירים ולעיתים השטחיים מאובייקט מידע אחד לשני מכנה פרופ' גבריאל סלומון בשם "דפקט הפרפר". בשנים האחרונות החלו להתפרסם מחקרים בנושא השפעת האינטרנט על המוח "תוך בחינת הסוגיה האם האינטרנט הופך אותנו  לסוג של  "דיגיטמבלים".

אולם, לטעמי, מה שחשוב להבין מכל הדיבורים מסביב הוא שמתחולל שינוי ביחידות ההתייחסות לתהליכי למידה ולדרך בה הם מתרחשים: המונים ויחידים, באופנים ובצורות שונות ; בפוזיציה של הלומד, ובעיקר במיומנויות שהלומד צריך לרכוש כדי ללמוד, ופה, בנקודה הזו, עוד הדרך ארוכה מאד.

הבערות המקוונת לא קשורה בהכרח רק לאינטרנט, אלא ליכולת של הפרט ללמוד, להעריך מידע ולשאול שאלות. זה הבסיס לכל. נכון שהתשובות שמנוע החיפוש מניב, צירופי המילים המקובלות בחיפושים, קידום תבניות חיפוש, כל אלו הינם ברי השפעה על הבניית המציאות של הפרטים. אך כאן זה לא נגמר, כי אוטוטו אנחנו לקראת עידן ה 3WEB , המבשר מעבר לרשתות סמנטיות שבהן נתונים יתחברו לנתונים, בשונה מהמצב שקיים היום בו אדם מחבר נתונים לנתונים, "תמצית הרעיון של הרשת הסמנטית הוא המעבר ממסמכים למידע, מאוסף של מסמכים שרק האדם יכול לקרוא, לאוסף של נתונים ומידע שהמחשב יוכל להבין ולעבד בעצמו ". ובעידן הסמנטי עולה החשיבות של  היכולת של האדם לשאול שאלות ולערער ולהרהר.

ואיך זה משפיע על הנעשה בהקשר ארגוני? משום שלא מדובר רק בתהליכי הכשרה לילדים שהולכים לבתי הספר וצומחים לתוך עולם דיגיטאלי משתנה (בעולם החינוך רבים הדיבורים והשאלות הנוגעות למיומנויות הנדרשות במאה ה-21). כך גם בשדה הארגוני, חשוב לתת את הדעת לשאלה איזה סוג של כישורים ומיומנויות נדרשים לעובדים ולמנהלים, מעבר לנפח פעילות ההכשרה השגורה, המחוברת ליעדיי הארגון.

כיום, עובדים ומנהלים נדרשים לכישורים ומיומנויות שיאפשרו להם לנהל ולעבוד במציאות עתירת מידע. זה נראה רחוק, אך לא מזמן, בתחילת שנות ה-90 האינטרנט נפתח לעולם המסחרי.

האם אצלכם בארגון לומדים לעוף?

Multi Media Internet Laptop with Objects