מהדרכה ללמידה, לא צילום דיגיטלי של הקיים.

13 בפברואר 2011 | נכתב ע"י

קראתי לאחרונה מאמר עם שם מבטיח- "Building for the future with virtual learning".

המאמר מבשר כביכול על העתיד לבוא ומכיל את כל מילות המפתח הנכונות להיום, כאלו המעידות על ניחוח השינוי, כמו: למידה חברתית, Web 2:0, Wiki, כנסים מרחוק לסוגיהם, מציאות וירטואלית כמו  Second life ועוד.

אך ההסבר המרכזי של המאמר עוסק בנושא ROI- למה כדאי, כמה זה חוסך. אפילו את אותם תהליכים שמתרחשים ברשתות חברתיות מקשרת מחברת המאמר לקורסים, יחידת הלימוד המסורתית והטובה.

מאמר זה לדידי הנו תסמין לתהליך של שינוי שעדין לא עוכל. צורת הלמידה משתנה לא רק בשל התשתית הטכנולוגית אלא מעצם שינוי תפיסה, שפה ותפקידים בין מדריכים למודרכים. למשל, שיתוף תכנים ויצירת תכנים על גבי Wiki הינה צורת חשיבה ולמידה אחרת שאולי בני דור ה-Y דוברים אותה ברהיטות רבה יותר מדורות קודמים. זו לא רק טכנולוגיה שחוסכת משאבי כיתות ומפגשים פנים אל פנים. למעשה, כל אחד לומד ומלמד אחרים. לקוחות הידע וספקי הידע הם כהיינו הך: סלקוחות (לקוחות וספקים).

שאלת החזר השקעה, כדאיות כלכלית והשפעה על פריון חשובה, אך היא לא השאלה העיקרית בכל תהליך השינוי. היא דומה לדיון מדוע כדאי לנסוע עם עגלה וסוס על כבישים בעידן שקיימות בו מכוניות וכל אחד יכול לנהוג, מה גם שלא נדרשת אורווה לסוסים ועגלון (שהנו מקצוע שנעלם).

התהליכים המתחוללים באינטרנט, בסייברספייס, עדין לא מתרחשים בארגונים וספק אם יתרחשו בצורתם הפתוחה והאנרכיסטית בהקשר ארגוני.

ה- ASTD מדווח בסוף 2009, שרק 9% מהחברות אימצו תשתיות של Web 2:0 ללמידה. יחד עם זאת הצפי הוא ש- 87% יאמצו תהליכים וטכנולוגיות Web 2:0 ליישום תהליכי למידה.

נראה שהשינוי הוא בראשית דרכו. לא קל להכילו, כי הוא גוזר כללי משחק שונים ותהליכים אחרים, ועדיין אנשי הדרכה מתבקשים להסביר במונחים של תועלת למה כדאי להשקיע.