למידה בסביבה מורכבת

28 בפברואר 2011 | נכתב ע"י

כיום גוברות התפיסות שנדרש שינוי באופן בו מכשירים ומלמדים עובדים בארגונים. הדבר בא לידי ביטוי למשל, בשיח המתנהל באינטרנט ובמחקר העוסק בתהליכי למידה מבוססי תפיסת 2:0 WEB והשפעתם על מקומו של הלומד ותהליך הלמידה. לדידם, "בעידן החדש", הלומד הוא זה שיוצר ומנהל את תהליך הלמידה של עצמו,  בעיקר באמצעות אינטראקציות לא פורמאליות עם עובדים אחרים, וכל זאת עם מעט גורמי תיווך מסורתיים כמו מנחים מקצועיים ומומחים.

אחד המודלים הממשיגים את המהפך המתרחש הינו המודל של דייב סנודן הנקרא Cynefin (ביטוי וולשי שיש לבטאו כ- "קאנוין"), שמתורגם בדרך כלל ל"מעון טבעי". המכיל מגוון של סכמות, ערכים ותפיסות שאנו לא מודעים להן, והן אלו שמשפעות על הבניית המציאות בה אנו פועלים.

סנודן מציע את המודל ככלי עבודה עם הסביבה בה אנו עובדים. הוא מגדיר אותו כמודל שיעודו לחולל Sense making. קרי, המודל עשוי לסייע בהבנה אלו תהליכים של למידה וקבלת החלטות דרושים ויחד עם זאת להאיר על התרומה שלנו בהבניית המציאות בתהליכים שאנו מייצרים. כלומר, לא מדובר במודל קטגוריאלי בו ניתן למקם את סגנון קבלת ההחלטות או הדרך בה ננקט הפתרון ההדרכתי תחת קטגוריה זו או אחרת, אלא השאלה המרכזית היא איך אנו יוצרים את המציאות בה אנו פועלים.

בראיה של מחלקת הדרכה ולמידה בארגון עולה השאלה אלו תהליכים ופתרונות צריכה לייצר מחלקת ההדרכה, כי מעצם מתן המענה ופיתוח התהליכים היא מבנה מציאות והקשר פעולה בו לומדים ופועלים העובדים.

המודל מורכב מארבעה מימדים (ראו תרשים להלן): פשוט, סבוך, מורכב וכאוטי. בכל אחד מהמימדים נשאלת השאלה איך אנו מבינים את המציאות בה אנו פועלים ואיזה פתרונות נדרשים ללמידה ולקבלת החלטות.

במימד הפשוט: יש קשר ברור בין סיבה לתוצאה ולכן פתרונות ושיטות הלמידה וההדרכה הם פשוטים, כגון: הטמעת נהלים ומיומנויות מיטביות.

במימד הסבוך: הקשר בין סיבה לתוצאה לא ברור וישיר ונדרש מומחה לנתח ולהבין את הקשרים. במימד זה אין פתרון אחד מוחלט אולם היכולת האנליטית של המומחה נדרשת. פתרונות ההדרכה והלמידה במימד זה דורשים הנחיה של מומחה, או פיתוח הדרכה ועיבוד הידע והגשתו ללומד.

במימד המורכב: הקשרים בין סיבה לתוצאה דינמיים, משתנים. סיבה ותוצאה לא סמוכים זה לזה. ניתן להבין דברים בניתוח לאחר התרחשותם. זה דפוס של רשת שאינו קווי. פתרונות ההדרכה והלמידה במימד זה דורשים תהליכים דינמיים כמו רשתות חברתיות ושימוש בכלים שיכולים לבטא דפוסים מורכבים באריזה אחת הניתנת לתפיסה כמו סיפורים ומשחקי מחשב היכולים להכיל "הרבה במעט" ולבטא קשרים מערכתיים דינמיים.

במימד הכאוטי: אין יחסי סיבה ותוצאה, התחושה היא של אי סדר, אי שליטה, אי בהירות. הפתרון במצב זה הוא לנקוט בפעולה על מנת לייצר את "המצב". לעיתים כאשר קיימת תפיסה כאוטית של המציאות הפתרון הוא כפיית תהליכים על המצב בהנחה כי "אין ברירה".

הרעיון של המודל הוא שמעצם תפישת המציאות והבניית תהליכים  "אנחנו" בוחרים את המימד בו אנו פועלים. אם אדם יבחר לראות את העולם בו הוא פועל כפשוט, או ארגון ינקוט בהליכים בירוקרטים ללמידה וקבלת החלטות הוא למעשה בחר לפעול בסביבה פשוטה המבנה את המציאות והתפישות של מקבלי ההחלטות בארגון ולהפך.

לדידו של סנודן שדה הפעולה בו יש לפעול הוא בשני המימדים של סבוך ומורכב. פעולה רק במימד הפשוט עשויה להביא לקריסה והתמוטטות כי הגבול בין פשוט לכאוטי עשוי להתמוטט ואז יווצר מעבר דיכוטומי בין עולם שכביכול הינו פשוט, הדורש פתרונות פשוטים, לדיכוטומיה של כאוס. אך למעשה, ההקשרים בהם אנו פועלים הם סבוכים ומורכבים. בתהליכי למידה והדרכה בארגון יש לפתח תהליכים ופתרונות שיאפשרו למידה ועבודה בשני המימדים: סבוך ומורכב.

נראה כיום שהמימד הסבוך מקבל מענה רב בתהליכי למידה ארגוניים על ידי הדרכות מומחים, ספרים ומדריכים.

האתגר העומד בפני אנשי תהליכים בארגון ואנשי למידה והדרכה מצוי במימד המורכב הדורש ממחלקות ההדרכה שינוי תפיסה ביחס למקום הלומד, תפקיד ההדרכה ותהליכים ושיטות אחרות.