הפנסיה, כאב הראש ומנהלי משאבי אנוש

20 באפריל 2013 | נכתב ע"י

"אני סומך על המעסיק שלי. על מחלקת משאבי אנוש… האמת היא שאני מעדיף לא לדעת… אין לי כח להתעסק בזה"… – כך מגיבים עובדים רבים כשהם נשאלים בנוגע לתכנון הפנסיה שלהם. בין אם כיוון שהם צעירים (הפנסיה נראית כמו עתיד רחוק רחוק) ובין אם עודף המידע הפך פשוט לעומס שאינם יכולים להכיל, ואז "ההחלטה הנוחה ביותר היא פשוט לא להתעסק בזה ולא להחליט".

התנהלות שכזו בנוגע לתנאי הפנסיה שלהם מאפיינת חלק ניכר מהעובדים. ולמה זה קורה?

כי כיום עומדת בפנינו אפשרויות בחירה מגוונות, יכולת להתאים באופן אישי את מסלול הפנסיה הנדרש, לתכנן ולשלוט. אך באופן פרדוכסלי מגוון אפשרויות הבחירה לאו דווקא מקל עלינו. אחת הסיבות לכך נעוצה בעומס המידע הנוגע לחבילות הפנסיה. עומס מידע מתייחס ליכולת הסובייקטיבית של כל אדם לעבד, להכיל ולהבין מידע, יכולת שהנה מוגבלת.

עומס מידע מושפע משלל מאפיינים כמו כמות מידע, מורכבותו, האם המידע שגרתי או לא, מאפייני קולט המידע ומהטכנולוגיה המעורבת. דוגמה לתחושת עומס מידע ניתן למצוא בכתבה מעיתון דה מרקר שנשאה את הכותרת "החיים הקשים של המשקיע המודרני" הכתבה בוחנת את השאלה למה קשה כל כך להשקיע היום, ובין היתר היא נוגעת גם בסוגיה של עומס מידע, קושי בהבנה ובהכלה של המידע והצורך לסנן את השטף, וכל זאת לצד אין ספור מכשירי השקעה, וכמובן אי הודאות הנובעת מהשפעות גלובליות בלתי פוסקות. כך גם קורה בתחום הפנסיה.

נדמה אפוא שעובדים המשתייכים לארגונים הפועלים על פי חוק משוחררים מהדאגות לפנסיה שלהם, אך לא בהכרח. משום שהמורכבות כיום גדולה מאד: אנשים מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה יותר; חבילות שהתאימו בגיל מסוים לא מתאימות לגיל אחר, הצרכים משתנים. לצד אלו קיימים גם השינויים בתנאים שמציעות קרנות הפנסיה עצמן ; תהפוכות בשוק ההון המשפיעות על החיסכון לטווח ארוך ; תוחלת החיים המשתפרת ומתארכת. אף אחד לא רוצה להיכנס לגרעון אקטוארי. בקיצור, ממש לא משעמם, ונדרש ג'גלינג בין כל פיסות המידע.

וכאן נכנס לתמונה אגף משאבי אנוש שאמור לדאוג לרווחת העובדים, בעיקר אם הוא רוצה לעשות זאת מעבר לנדרש בחוק. לא פעם שמעתי ממנהלי משאבי אנוש שאת כאב הראש של ענייני הפנסיה של העובדים הם משאירים "לסוכן של החברה". הם עצמם דואגים בעיקר לכך שהפנסיה לא תעלם לאחר כל העמלות שנגזרות בדרך על חשבון העובד. אך לא דיי בכך. לאור הנסיבות, לדידי, תפקיד אנשי משאבי האנוש הינו רחב ומורכב יותר.

למעשה, בעידן עתיר ידע ושינויים, יש צורך בגורמי תיווך שיזקקו ויעבירו את המידע הרב ללקוחות הקצה ויעזרו להם לסנן את המידע ולהחליט. במקרה זה גורמי התיווך הינם מנהלי משאבי אנוש והלקוחות הם העובדים. מנהלי משאבי אנוש לא אמורים להיות בקיאים ברזי הפנסיה אך עליהם לדעת לשאול שאלות את המומחים העוסקים בתחום ולבנות פתרון הולם לצרכי העובדים.

היכולת לשאול שאלות מתחילה בתהליך ההכשרה של מנהלי משאבי אנוש, בקורסים כמו ניהול תגמולים, יסודות המימון ושוק ההון. וממשיכה בחיבור חבילת ההטבות והתגמולים הארגונית לאסטרטגיית משאבי אנוש ולתהליכי פיתוח ושימור העובדים הרצויים בארגון בו הם פועלים.

בארגונים גדולים קיימות מחלקות העוסקות בנושא: Compensation and Benefits והן מהוות חלק ממארג השירותים של אגף משאבי האנוש בארגון, ואילו בארגונים אחרים מנהלי משאבי אנוש הם "זאבים בודדים" הפועלים מול סוכני הביטוח.

בכל אחד מהמקרים חשוב לדעת לדבר את "השפה" שתאפשר תפירת חבילה ההולמת את צרכי העובדים השונים.

נכון, הדברים מורכבים. לכן ארגנו מפגש קהילה המיועד למנהלי משאבי אנוש ועוסק בדיוק בנושאים אלו.

המפגש "לא על הפנסיה לבדה" יתקיים ביום חמישי, ה- 2.5.2013.

לפרטים נוספים והרשמה >>>>>