גלשתי, ראיתי ולמדתי? לא בטוח

19 במרץ 2014 | נכתב ע"י

יש לבנימין בראטון, פרופסור לאמנות חזותית באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, אומץ. הוא השתתף באחת משיחות TED המצולמות בה טען "שהרוב המכריע של הרצאות TED ו  TEDx הן סתם שטויות והגיע זמן שמישהו יאמר זאת".

הסיבה המרכזית, לטענתו, היא פשטנות: "כדי להיות ברור, אין לי דבר נגד הרעיון של אנשים מעניינים שעושים דברים חכמים המסבירים את העבודה שלהם באופן שכל אחד יכול להבין".

לדבריו, בהרצאות TED   עומד מדען שיוצר ידע אמיתי, ומופיע כמו עיתונאי שעורך חומר על מנת שיהיה "לעיס" וניתן לעיכול בהנאה. זאת לא דרך העבודה של אנשי המדע שנדרשים להתעמת עם בעיות סבוכות, מפחידות ומורכבות. לטענתו, במקום לרדד את רמת השיח עלינו להעלות את רמת ההבנה. זה לא עניין של 'סיפורים אישיים של השראה', אנחנו צרכים לשאוף "ליותר קופרניקוס, פחות רובינס טוני" (הוא משווה בין רובינס טוני שכתב רבי מכר בתחום הפסיכולוגיה והגילוי העצמי לבין קופרניקוס בן המאה ה- 15, אסטרונום ומתמטיקאי, אבי התיאוריה שגרסה שמיקומהּ של השמש במרכז מערכת השמש ולא כפי שחשבו קודם לכן, שכדור הארץ הוא המרכז סביבו סובב הכול. גילוי לא פשוט בתקופה בה הוא חי, בה הכנסייה הייתה כוח דומיננטי).

שטחיות, פשטנות – יש שיסכימו עם טענות אלו, ולא רק ביחס להרצאות TED . נדמה שהתופעה רחבה יותר, וניתן למצוא לה ביטוי במאמרים של חוקרים ואנשי חינוך. גם בגלישה באינטרנט הלומד נחשף להמון פרטי מידע, אך מרבית הזמן הוא לא קורא אלא סורק. הטענה היא ש- 80% סורקים ורק 20% קוראים. יתרה מכך, הדילוג בין פרטי המידע באינטרנט מותיר את הלומד עם רשת אסוציאציות ואובייקטים של מידע ללא הקשר, בשל הקושי לשבץ את הפרטים הרנדומנלים אליהם נחשף הלומד לתוך רשת של קשרים.

במילים אחרות, במקרה הטוב, הלומד זוכר את פרטי המידע והוא מחזיק "ברשימה" ללא סדר ולא משמעות, כמו רשימת חומרים למתכון של עוגה מבלי להבין שהם מיועדים לעוגה.

קופצנות זו כונתה על ידי פרופסור סלמון "דפקט הפרפר". הטענה היא שבאינטראקציה בעולם וירטואלי ישנה התנסות אקטיבית של גלישה אך לא בהכרח יש רפלקציה והמשגה, משום שהקפיצה מאובייקט אחד לשני בעת גלישה באינטרנט מספקת רשת אסוציאציות  ללא יכולת המשגה והכללה.

אם כך, מה זה אומר? שתהליך למידה מחייב הבניה, המשגה, אנליזה, סינתזה והכללה ואולי גם רפלקציה עצמית. או אולי, צריך להתייחס לכל השינוי המתחולל כאן ועכשיו בתחום המידע והידע בצורה אחרת?

אולי אנחנו חיים בעידן בו אנו לומדים ליצור ולגלוש בתוך רשתות קוגניטיביות אסוציאטיביות אקראיות, ללא שום משמעות והבנה עמוקה, ומה שחשוב בתוך עולם רשתי נטול הקשר הנם הקשרים עם האחרים, שיכולים ללמד אותנו ולהעמיק את הלמידה שלנו אם נרצה. (Connectivism)   כן, אם נרצה, כלומר, הדבר החשוב הנו ההנגשה וההגשה "להמונים". לפעמים היא יוצרת השטחה ומפשטת דברים, כפי שטען בנימין בראטון, אך היא מפתה ופותחת דלתות ואפשרויות שוות יותר בפני כולם.

ההנגשה וההשטחה של ידע ומידע הנו תהליך שעשוי לקדם חדשנות והתפתחות. אם בעבר רק כמרים ידעו קרוא וכתוב (לטינית שפה מורכבת) והיו בעלי נגישות למקורות כתובים, אזי לאחר מהפכת הדפוס והנגשת המידע לרבים, התרחשו תהליכים חברתיים תרבותיים ואחרים הודות לתהליך זה.

השינוי ביחס לידע ומידע בעידן בו כולם כותבים וקוראים, וההתהוות המתמדת של מידע, יוצרים כללי משחק חדשים ומוסיפים מימדים נוספים אפשריים לתהליך הלמידה, למשל בנוגע ללמידה התנסותית. על פי Kolb, 1983 , למידה בעלת משמעות נוצרת כאשר הלומד עובר את כל ארבעת השלבים: התנסות קונקרטית, רפלקציה על אותה התנסות, הבניה והמשגה והכללה.

מימד נוסף שניתן להוסיף לתהליך זה הנו היכולת להפוך את ההכללה של הלומד ביחס לאותה התנסות קונקרטית לידע גלוי ומשותף לכולם. להמיר אותה הכללה ממצב של ידע סמוי לידע גלוי, ולהפוך אותה ל- Common knowledge, למידע המונגש לנחלת הכלל, דבר המייצר תהליך למידה מתמיד המבוסס על ניסיונם של אחרים, ועל מנת שתהליך שכזה יתרחש לפעמים נדרש להנגיש את המידע בצורה "שטוחה".

ואולי, מצד שלישי… מדובר פשוט בפערי דורות. תרבות הקיטורים על ה-"הנוער של היום" עוברת מדור לדור. כל דור סבור כי "הנוער מתקלקל" ו "בזמננו היה כבוד, היו ערכים" ועוד ועוד. בין אם זה בן גוריון שסבר כי מוזיקה לועזית (הביטלס) ישחיתו את הנוער, או מרצים באקדמיה, פרופסורים ותיקים ש"בזמנם לא היה גוגל סקולר" לכן הם נדרשו לשבת שעות על גבי שעות בספריה, לקרוא ספרים ולחפש מאמרים רלונטיים. כל דור סבור שהדור הצעיר גדל ב"קיצורי דרך" ושקיצורי דרך אלו משבשים את איכות ההשכלה, איכות הלמידה ומכאן – את איכות הידע שרוכשים 'הצעירים'.

אז אולי פשוט, בניגוד לטענתו של ברייטון, הזמינות וההנגשה של המידע, כדוגמת הרצאות TED, מספקים בסיס ידע רחב ומגוון במכלול גדול של תחומים, ומי שיבחר – יעמיק במה שירצה?

וברייטון ואני? נצפה בדור חדש של צעירים עם ידע רחב ונגיש, עם זמינות ונגישות מיידית למידע בלי להתאמץ או לעבוד קשה, וכן, גם בלי לפתוח ספר. אז מה?

.

.

ביום שני, ה- 24 במרץ, 2014, יתקיים הכנס הרביעי בהדרכה ולמידה במאה ה- 21.

לפרטים נוספים והרשמה >>

invitation_learning_2014