בנצ'מארקינג, שיתוף, למידה ואחריות בין אנשי משאבי אנוש

11 ביוני 2012 | נכתב ע"י

האם אתם עובדים לבד?

בארגונים קטנים יימצא  איש משאבי אנוש אחד ל-80 עובדים, ובארגונים גדולים לעיתים היחס יורד ל-1 ל-200.

בטח תשאלו את עצמכם "נו אז מה"?  לדידי, אין זו שאלה חברתית גרידא, אלא שאלה מקצועית.

התמקצעות ולמידה בעידן הידע הם צורך מתמיד של אנשי מקצוע, גם בקרב אנשי משאבי אנוש. אחת הדרכים האפקטיביות והטובות ללמידה הינה באמצעות שיתוף בדילמות וניסיון שנצבר בעבודה בין עמיתים.

למעשה ,שיתוף בידע בין עמיתים למקצוע הנו מרכיב מרכזי בהתמקצעות, שהרי אם נבחן מה הופך אנשים מתחום זה או אחר לאנשי מקצוע טובים, נמצא שנדרשים: השכלה והכשרה מקצועית, גוף ידע מקצועי, התנסות בעבודה, וגם שיתוף ולמידה מתמדת מעמיתים. אחד המנגנונים המוצלחים לתהליכים מסוג זה הנם קהילות מעש.

על מנת לעגן את טיעוני אביא מספר דוגמאות להחלטות איתן אני מתמודד באופן יומיומי ואני שמח להתייעץ בנוגע להן עם עמיתים למקצוע. מדובר במגוון נרחב של החלטות, החל מ- קביעת המדיניות לגבי צבירת החופשה השנתית של עובדים שנותרת בסוף השנה, איך לנהל תקשורת ארגונית זורמת בין סניפי החברה בחו"ל, טווחי שכר למקצועות ייחודיים, ועד: האם לשלם הפרשות סוציאליות לאנשי המכירות גם על העמלות, האם בעקבות עליית מחירי הדלק יש לשנות את גבול הקילומטראז' לעובדים שיש להם רכב ליסינג, כיצד לציין את יום הזיכרון, עם איזה ספקים לעשות את האירוע בקיץ, וכן הלאה וכן הלאה…

אנשי משאבי אנוש איתם אני מתייעץ ועורך "בנצ'מארקינג", כולל החלפת חומרים מקצועיים, אינם עובדים איתי בארגון. עוד מימי לימודי לתואר שני צברתי רשת קשרים של אנשי משאבי אנוש בארגונים אחרים דומים לשלי, כמו חברות הייטק אחרות, או בארגונים שונים כמו חברות ממשלתיות, פיננסיות, חברות תקשורת וכן הלאה. בנוסף, במהלך לימודי למדתי וניתחתי במסגרת הפרויקטים והמטלות בקורסים השונים כיצד אותן חברות מנהלות את חיי העובד בתחומים השונים בארגון-  את השכר והתגמולים שלו, את תהליכי הערכת עובדים, ניהול ותקשורת בצוותים גלובאליים, תהליכי גיוס ואבחון ועוד.

גם העובדים משווים

ללמוד מה קורה בארגונים אחרים זו לא רק פריווילגיה, חסכון בזמן ואי-המצאת הגלגל בהרבה נושאים, אלא גם חובה. כיום, בעידן האינטרנט והניידות התעסוקתית הגבוהה בין תפקידים וארגונים שונים, לכל עובד יש נקודות השוואה רבות, לשפוט בעצמו ולהשוות את הארגון בו הוא עובד לחברות קודמות בהן עבד ולארגונים אחרים בהם עובדים חבריו. הוא שומע על גובה המתנה לחג, או על הבונוסים לסוף שנה בשישי בערב מחברים, או מאחד מחבריו הוירטואליים ברשת.

אחריות תאגידית

ההשוואה חשובה לא רק ברמת העובד וביכולת למשוך עוד טלאנטים לארגון, משום שמדיניות ניהול משאבי אנוש, כגון תגמולים, אתיקת גיוס, או איתור הטאלנטים לא מסתיימת רק בארגון עצמו בו פועל מנהל משאבי האנוש. יש לה השלכות על שאר הארגונים בענף והיא בעלת השלכות על נורמות התנהגות וההעסקה מעבר למה שקובע המחוקק. לדוגמה: אם ארגון מגייס בצורה אגרסיבית ופרואקטיבית עובדים מארגונים אחרים הדבר משפיע על "כללי המשחק" של איך ומה אסור ומה מותר בתהליכי גיוס.

אז את הדילמה הארגונית הבאה שעולה ומתדפקת על דלת משרדכם אתם לא חייבים לפתור לבד. הקולגות האמיתיים שלכם נמצאים בפורומים שונים, במרחק מייל או טלפון לקולגה שלמד אתכם, עבד עמכם או הכרתם בכנס האחרון.