א' ב' בהלנת שכר

20 באוקטובר 2014 | נכתב ע"י

.

עובדים לא מעטים נתקלים בתסריט הבא:

הם מחכים למשכורת בתאריך הנהוג, והיא לא מגיעה… בתסכול ודאגה הם פונים למעסיק והוא מספר שהיו לו קשיים בהעברת הכסף וזה יתוקן, ולאחר יומיים (במקרה הטוב..) הם מקבלים את השכר בשלוש המחאות דחויות. החברים מסביב תומכים, מנסים לסייע ואומרים שמדובר בהלנת שכר, ובעקבות זאת הם זכאים לפיצויים.

אז מה זו בעצם הלנת שכר? ומהי הלנת פיצויי פיטורים? מהו הפיצוי שמשולם לעובד בגינן? ומתי בכלל יינתן פיצוי? בפוסט זה אנסה להסביר בקצרה את המושגים השונים והמקרים בהם תוכלו לתבוע פיצויי הלנה.

רוב המועסקים עובדים כל החודש למחייתם. עבורם, המשכורת מהווה את ההכנסה העיקרית (אם לא היחידה) לפרנסתם – ולכן הם מתכננים את ההוצאות בהתאם: נוטלים משכנתא ומתחייבים בהתחייבויות כספיות שונות. למעשה, רובנו תלויים לחלוטין במעסיק שלנו שישלם לנו את השכר בזמן. זוהי הסיבה שהמחוקק רואה בחומרה רבה איחורים בתשלום המשכורת ואי תשלומה במועד, ולכן הסנקציות בגין הלנת שכר חמורות במיוחד.

חוק הגנת השכר קובע שורה של איסורים ומגבלות על תשלום השכר, בנוסף להלנת שכר, אך בפוסט זה אתמקד רק בהלנת שכר.

תשלום שכר – בהתאם לחוק הגנת השכר את שכר העבודה יש לשלם עד ה-9 לכל חודש.

איחור בתשלום השכר – במקרה של איחור בתשלום השכר יתווסף הסכום הגבוה מבין אלה כפיצויי הלנת שכר: בשבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר עבודה – החלק ה-20 מהשכר המולן (5%), ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק ה-10 מהשכר המולן (10%). או: הפרשי הצמדה לתקופה שמהמועד לתשלום ועד יום התשלום, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה (בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% באופן יחסי).

כלומר, אם המעסיק איחר בתשלום השכר איחור של שבוע בלבד, ישלם פיצוי של 5%; שבועיים עד חודש- פיצויים של 10%. יותר מחודש- ייפסקו פיצויים של 20%.

אופן החישוב מורכב, לכן – מי שרוצה לדעת במדויק מה גובה הפיצויים המגיעים לו אני ממליצה, במקום להסתבך בחישובים, פשוט להקליד בגוגל "מחשבון הלנת שכר" – יש עשרות כאלו באינטרנט – הכי פשוט ומדויק.

החישוב מעלה שגובה סכום פיצוי על הלנת שכר הוא כל כך משמעותי, שבמקרה של איחור בתשלום המשכורת, הפיצויים יהיו גבוהים יותר מהשכר עצמו! אך ישנן שתי מגבלות משמעותיות שבמקרים רבים מכשילות את העובד מלזכות בפיצוי כאמור:

  • ראשית, סוגיית ההתיישנות: הזכות תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית הדין לעבודה תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם. מדובר בתקופת התיישנות קצרה במיוחד. לדוגמא, אם המעסיק היה צריך לשלם את השכר ביום 1.1.2013, אבל עדיין לא שילם אותו, ניתן לתבוע פיצויי הלנת שכר במשך שנה, עד ליום 1.1.2014. כמובן שאת תשלום השכר עצמו ניתן לתבוע במשך 7 שנים. אם המעסיק כבר שילם את השכר, ניתן לתבוע פיצויי הלנה בתוך 60 ימים מהמועד שהשכר שולם. למשל, אם השכר שולם ב1.4.2014, ניתן לתבוע פיצויי הלנה עד ליום 1.6.2014 בלבד.
  • אם הלין המעסיק את שכר העובד או חלקו, 3 פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים שבתוך 3 שנים רצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי – תהא תקופת ההתיישנות 3 השנים האמורות. כלומר, אם המעסיק שלכם מלין את שכרכם בצורה שיטתית, מוארכת תקופת ההתיישנות ל-3 שנים. יחד עם זאת, החוק קובע שגם במקרה כזה, הוראה זו לא תחול על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתיישנות של שנה האמורה בסעיף (א).

מטבע הדברים, עובדים שחוששים להסתכסך עם המעסיק שלהם לא ימהרו לתבוע אותו ויעדיפו להמתין לסיום יחסי העבודה. אבל בינתיים קיים החשש כי הזכות תתיישן והם לא יוכלו לתבוע.

סוגייה שנייה נוגעת לסעיף בחוק המאפשר לבית הדין להפחית פיצויי הלנת שכר או לבטלם אם נוכח כי השכר לא שולם במועדו בטעות כנה או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, בתנאי שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד.

כלומר, החלק האחרון של החוק נועד לוודא שהפחתת סכום הפיצוי שהמעסיק מלין תינתן רק למעסיקים שבאמת ובתמים שגו, ולא למעסיקים שמלינים באופן קבוע, ולראייה – יתר השכר שולם במועדו. המעביד צריך לשכנע את בית הדין בנכונות הטענה בדבר חילוקי דעות או טעות כנה.

לא כל סכום כסף שהעובד זכאי לו יזכה אותו בתשלום פיצויי הלנה אלא רק תשלומים המגיעים לעובד "עקב עבודתו ובשל עבודתו". ישנם רכיבים שאינם מזכים בפיצויי הלנה: פדיון חופשה (להבדיל מדמי חופשה), תמורת הודעה מוקדמת (חלף הודעה מוקדמת), דמי הבראה, הוצאות נסיעה ועוד.

הערה לסיום: גם אם התיישנה הזכות לפיצויי הלנה, או ביטל אותה בית הדין, ניתן לפסוק הפרשי ריבית והצמדה.

payment