איסור פיטורי עובדת בהריון- פסק דין חדש

15 בפברואר 2011 | נכתב ע"י

רבים ממנהלי משאבי אנוש יודעים, כי אין לפטר עובדת בהריון, ללא קבלת אישור מתאים ממשרד התמ"ת, וזאת אם העובדת עבדה תקופה של שישה חודשים לפחות במקום העבודה. אולם, לא בכל המקרים הדברים הינם ברורים. כך לדוגמה, מה כאשר המדובר בפיטורי עובדת, אשר המעביד כלל לא ידע על הריונה במועד פיטוריה? או כאשר מדובר בעובדת במשרה חלקית? פסק דין שניתן לאחרונה שופך מעט אור על שאלות אלו ואחרות.

בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה (ע"ע (ארצי) 285-09 פרופ' אריאל בן עמר שירותי רפואת שיניים והשקעות בע"מ נ' עדה פלדמן), כי קיים איסור על פיטורי עובדת בהריון, ללא היתר ממשרד התמ"ת, במקרה בו מדובר בעובדת המועסקת שישה חודשים לפחות במקום העבודה, כאשר אין רלוונטיות לאי ידיעת המעסיק על ההיריון במועד הפיטורים, ואף אם הפיטורים אינם קשורים להריונה של העובדת. 

העובדת היתה מועסקת על ידי חברה המפעילה מרפאת שיניים. סמוך למועד בו התגלה לעובדת על הריונה, פוטרה העובדת על ידי המרפאה. בתגובה, הודיעה העובדת למנהלת המרפאה כי הינה בהריון וביקשה ממנה להמשיך להעסיקה. משזו סירבה, הגישה העובדת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. התביעה נתקבלה ולעובדת נפסקו פיצויים. המרפאה, ערערה על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה. לטענת המערערת (המרפאה) היא כלל לא ידעה על הריונה של העובדת בעת הפיטורים. העובדת אף נשאלה האם הינה בהריון בסמוך למועד פיטוריה והשיבה על כך בשלילה. אין חולק, כי הפיטורים כלל לא היו קשורים להריונה של העובדת, ולכן המדובר בפיטורים בתום לב, למרות שהמרפאה לא פנתה למשרד התמ"ת לקבלת היתר. יתר על כן, העובדת עבדה במשרה חלקית בלבד במרפאה ועל כן, כך טענה המרפאה, אין צורך בקבלת היתר לפיטוריה.

בפסק הדין, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי פסיקת בית הדין לאורך שנים הכירה במציאות המתאפיינת באפליית נשים בשוק העבודה. הפסיקה אף הכירה בכך שאפליית נשים אינה רק בעלת אופי אינדיבידואלי, אלא נובעת מאי שוויון שיטתי מבני, שנהוג משך שנים רבות ומשליך אף על יכולתן של נשים להשתלב באופן שוויוני בעולם התעסוקה המודרני. אי השוויון החברתי מוביל פעמים רבות, גם בימינו אנו, לדעות קדומות בנוגע ליכולתן של נשים להמשיך בביצוע עבודתן כרגיל תוך כדי הריון וכאמהות לפעוטות. מטעם זה, ונוכח ההכרה בקושי הנובע מן הדעות הקדומות למצוא עבודה חלופית תוך כדי ההיריון, בחר המחוקק להקנות הגנה מיוחדת כנגד פיטורי נשים בהריון וזאת במסגרת חוק עבודת נשים

השופטים דחו את טענת המרפאה, לפיה בעלי התפקידים בה לא ידעו על הריונה של העובדת בעת שהודיעו לה על פיטוריה, באומרם שהחוק מחייב מעסיק לקבל היתר לפיטורי עובדת בהריון גם במצב שבו הם לא ידעו כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, גם אם הפיטורים אינם קשורים להריון.

כן דחו השופטים על הסף את טענת המרפאה לפיה העובדת נהגה בחוסר תום לב בכך שהכחישה את דבר הריונה טרם פיטוריה כאשר רופא מרופאי המרפאה שאל אותה על כך. כבר נקבע, כי עובדת בהריון אינה מחויבת לגלות למעסיק על דבר הריונה עד לחודש החמישי להריונה, למעט בנסיבות יוצאות דופן בהן הגילוי מתחייב מאופי או מהות התפקיד. שאלה מסוג זה כלל אינה אמורה להישאל על ידי המעסיק או מי מטעמו, שכן יש בכך חדירה אסורה לפרטיותה של העובדת. הצבת שאלה מעין זו על ידי המעסיק או מי מטעמו אף מעלה חשש ללקיחתו בחשבון של ההיריון על ידי המעסיק בעת קבלת החלטות שונות הנוגעות לאותה עובדת, בניגוד לעקרון השוויון.

השופטים דחו אף את טענת המרפאה לפיה העובדת הועסקה במשרה חלקית ולכן המעסיק אינו חייב בקבלת היתר לפיטוריה ממשרד התמ"ת. גם עובדת שעבדה ששה חודשים במשרה חלקית זכאית להגנת סעיף 9 לחוק עבודת נשים, וחלה חובה לקבל היתר לפיטוריה.

מפגש הקהילה האחרון, שנערך ב- 27.2.11 עסק בסוגיות נבחרות בדיני עבודה.  

לפרטים והרשמה למפגש הבא: רוני עובדיה, מזכירת הקהילה 0505797516, leadinghr@gmail.com.